הפרויקט מגיב למצוקת שטחי הקבורה החמורה בישראל, ומציע צמצום משמעותי של השטחים הנחוצים לקבורה, תוך שיפור איכותם המרחבית והטקסית ושילובם כחלק מן המרחב העירוני.

על מנת להגיע לפתרון המאפשר ציפוף משמעותי של שטחי הקבורה, תוך שמירה על כללי הלכות הקבורה היהודית, מציע הפרויקט חזרה לטקס קבורה יהודי עתיק, תוך התאמתו לצרכי ההווה: קבורה דו־שלבית ושימוש בגלוסקמה - יחידת קבורה קומפקטית. בנוסף להצעת פתרון קומפקטי ויעיל יותר מבחינת שטח, שואף הפרויקט לנצל את סוגיית הקבורה כהזדמנות ליצירת מרחבים ציבוריים ייחודיים, המשולבים בסביבה העירונית ובחיי היום יום, זאת מתוך תפיסה הרואה במוות חלק אינטגרלי מהחיים.

ההצעה כוללת פתרון מקיף בקשת רחבה של קני מידה – מיחידת הקבורה הבודדת ועד לתוכנית אסטרטגית כוללת – הנותנים מענה לצפי התמותה בגוש דן במאה השנים הקרובות. הפרויקט מציע סדרת התערבויות אדריכליות על מנת לספק פתרון עשיר ומורכב המתאים למגוון קהלים ולסיטואציות מרחביות שונות, ובמקביל לעורר את הדיון המרחבי על אודות קבורה, הן בתוך הדיסציפלינה והן בציבור הרחב.​

​

״המוות עשוי להימשך לנצח כפי שטען שקספיר, אך טקסים של טיפול במת, התאבלות והנצחת המתים נאלצים לעמוד בקצב הרצונות, הציפיות ומִפעָמי החיים. ככזה, המוות הופך להיות נתון לעבודה הבלתי פוסקת של עיצוב ועיצוב מחדש.״

 

RESITUATING THE PLACE OF LIVING AND NON-LIVING IN CONTEMPORARY URBAN JAPAN, ד״ר ארז גולני סולומון ומיכאל פיש 

​